אוף, הצלקות האלה… תגידי לי, גם את מרגישה לפעמים שהן מספרות סיפורים שאולי היית מעדיפה לשכוח? אני יודעת שאני כן. הצלקת הקטנה הזו על הברך, למשל, מזכירה לי את הנפילה ההיא על החול הים בתל אביב כשהייתי בת שבע, מנסה לתפוס את הגל המושלם. ואחרות… טוב, חלקן פחות נעימות להיזכר בהן.
אבל יודעת מה? למדתי שאפשר להפוך את הסיפורים האלה לסיפורים של ריפוי, של התחדשות. ואת יודעת מה הכי טוב? הטבע כבר נתן לנו את כל התשובות. זה לא סתם מוצר - זו חזרה הביתה.
כשהתחלתי לחפש פתרון טבעי לצלקות שלי, הייתי קצת מיואשת. כל הקרמים האלה מהסופר פארם… מלאים בכימיקלים, ריחות חזקים, ובתכלס? לא באמת עזרו. הרגשתי שאני מורחת על עצמי משהו זר, משהו שלא מתחבר אליי באמת. ואז, יום אחד, טיילתי בשדות הגליל, נשמתי את האוויר הצלול, והסתכלתי על עצי החרוב הענקיים האלה. פתאום זה היכה בי – חרוב!
החרוב, אותו עץ חזק וגאה ששורשיו עמוק באדמה, אותו עץ שנותן לנו את הפרי המתוק והטעים הזה… הוא יכול להיות הפתרון המושלם. הוא כמו האדמה שמחבקת אותנו, שמזינה אותנו, שמרפאת אותנו.
לפני שהיו מעבדות, היה טבע שלימד אותנו איך לחיות.
אז איך עושים את זה? בואי נחזור יחד לטבעיות, ונגלה איך החרוב יכול לעזור לנו להחלים מצלקות, באופן טבעי ובריא.
הנה המתכון שלי לשמן חרוב לטיפול בצלקות:
מה צריך?
- שמן זית כתית מעולה (רצוי שמן זית מהגליל - הוא פשוט מדהים!).
- אבקת חרובים טהורה (אפשר לקנות בחנויות טבע או לטחון חרובים מיובשים).
- צנצנת זכוכית נקייה.
איך מכינים?
1. ממלאים את הצנצנת בשמן זית עד חצי הגובה.
2. מוסיפים אבקת חרובים עד שהשמן נראה כמו בוץ סמיך (בערך 2-3 כפות).
3. מערבבים היטב בעזרת כף עץ.
4. סוגרים את הצנצנת ומניחים במקום חמים (אבל לא בשמש ישירה!) למשך שבועיים.
5. מדי יום, מערבבים קלות את השמן.
6. לאחר שבועיים, מסננים את השמן דרך בד חיתול או מסננת דקה, כדי להיפטר מהמשקעים של החרובים.
7. שומרים את השמן המסונן בצנצנת זכוכית נקייה במקום קריר ויבש.
איך משתמשים?
מורחים את השמן על הצלקת פעמיים ביום, בעדינות, בתנועות סיבוביות. העור שלי פשוט שתה אותו! הרגשתי את העור שלי נושם מחדש, הופך רך וגמיש יותר.
טיפ קטן ממני אלייך: תנסי לעשות עיסוי קל עם השמן לפני השינה. זה לא רק עוזר לצלקת, זה גם מרגיע ומפנק!
וכמו תמיד, אני מזכירה לך – לכל דבר יש תחליף טהור.
אני זוכרת שפעם, לפני שנים, הייתי נוסעת למדבר הנגב ומתבוננת בצמחים שמצליחים לשרוד בתנאים הכי קשים. הם לימדו אותי שיעור חשוב – גם אנחנו יכולות לצמוח וללבלב, גם אחרי סערה. הצלקות שלנו הן חלק מהסיפור שלנו, אבל הן לא צריכות להגדיר אותנו.
אז בואי ניקח את הכוח שלנו בחזרה, בואי נטפל בעצמנו בטבעיות, ובאהבה. שתפי אותי, אילו צלקות יש לך? ואיך את בוחרת לרפא אותן?
טהור זה - הטבע במיטבו, מחדש.
